מטרתו של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה הינה להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה על-ידי הנהגת הליך מינהלי להטלת עיצום כספי על מעבידים ומזמיני שירות.
החוק קובע, כי בתנאים מסויימים מזמין שירות בתחומי ניקיון, הסעדה או שמירה, אחראי גם לתנאי העסקתם של עובדי קבלן , במידה וזכויותיהם הופרו על ידי חברת כח האדם, חברת הניקיון, חברת השמירה או חברת ההסעדה, באופן שהוא עצמו ייחשב כמי שהפר את תנאיהם ויהא חשוף לעיצום כספי כאילו היה מעסיקם של עובדים אלו באופן ישיר.
המרכיב המרכזי בחוק הוא הוספת האכיפה המנהלית על גבי האכיפה הפלילית. השוני יחול על ידי הנהגת התראות מנהליות והטלת עיצומים כספיים על מעסיקי כלל העובדים ולא רק על מעסיקי עובדי קבלן ומזמיני שירותים של עובדי קבלן. העיצומים הכספיים יוטלו באופן מדורג: התראה תחילה, עיצום אחרי זה, ורק לבסוף אכיפה פלילית.
עיצומים כספיים יוטלו בגין הפרתן של הוראות חוקי העבודה, הוראות שבצווי הרחבה בנושא פנסיה והוראות שבהסכמים קיבוציים בדבר שכר מינימום ענפי.
במקרה של מזמין שירות, בתחומי השמירה, האבטחה, הניקיון וההסעדה החוק מאפשר:
- הטלת עיצום כספי על ידי המפקח מטעם משרד העבודה, רווחה והשירותים החברתיים;
- הגשת תביעה על ידי העובד נגד מזמין השירות במשפט אזרחי
- הגשת כתב אישום גם כנגד מזמין השירות באותה עבירה בה מואשם הקבלן המעסיק את העובד.
במידה ומזמין השירות פועל בהתאם לדרישות החוק ומקפיד לבדוק את עמידת הקבלן בהוראותיו, נזקפת למזמין השירות ההגנה מפני האחריות שהוטלה עליו בחוק כאמור. בנוסף, נקבעה בחוק אחריות פלילית על מנהל של מזמין השירות שאינו מקפיד על הוראות החוק. כמו כן החוק מאפשר הליך של עיצום כספי נגד מנהל כללי בתאגיד שהעסיק עובד והפר הוראה לפי החוק. נקבעה עבירה פלילית של אחריות מנהל רשות ציבורית שהיא מעסיקה מפרה זכויות וכן נקבעה אחריות פלילית של מנהל מזמין שירות שהוא תאגיד או רשות ציבורית.
תחילת החוק - ביום 19.6.2012
מועד עדכון סכומי העיצומים הכספיים – 05/03/2023 (https://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-11159.pdf)
קישור להוראות החוק - https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/500_608.htm
רכיבי השכר המובאים בחשבון בחישוב שכר המינימום:
שכר עבודה לעניין חישוב שכר המינימום הוא השכר ברוטו לפני ניכויים (כגון: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, חלקו של העובד בקרן השתלמות או בביטוח הפנסיוני וכיו"ב). שכר זה כולל: שכר יסוד או משולב, מתוספות יוקר ומתוספת קבועה המשולמת לעובד עקב עבודתו. הוא אינו מכיל תוספות אשר נקבע בחוק שאסור לכלול אותן, כגון: תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת י"ג, מענקים על בסיס שנתי והחזר הוצאות, לרבות החזר הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעסיק.
שכר מינימום במשק, החל מ-04/23:
5,571.75 ש"ח |
שכר חודשי עד 42 שעות שבועיות |
30.61 ש"ח |
שכר שעתי |
257.16 ש"ח (ובכל מקרה לא פחות מ-29.12 ש"ח לשעה) |
שכר יומי-5 ימי עבודה |
222.87 ש"ח (ובכל מקרה לא פחות מ-29.12 ש"ח לשעה) |
שכר יומי- 6 ימי עבודה |
חופשה:
עובדים ששכרם מחושב על בסיס יומי או שעתי יקבלו בגין כל יום חופשה שכר השווה לשכר היומי הממוצע שהשתכרו בשלושת החודשים המלאים והרצופים, שקדמו ליציאתם לחופשה (מהשנה האחרונה).
הפרשות סוציאליות:
יש להפריש לעובד בהתאם לטבלה להלן:
פיצויים |
מעסיק |
עובד |
|
8.33% |
7.50% |
7.00% |
משכורת |
8.33% |
7.50% |
7.00% |
הבראה |
6.00% |
7.50% |
7.00% |
שעות נוספות |
8.33% |
7.50% |
7.00% |
מחלה |
|
5.00% |
5.00% |
נסיעות |
נסיעות:
עובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמש (או עשוי היה להשתמש) בתחבורה (למעט, הסעות מטעם המעסיק) כדי להגיע למקום עבודתו. החזר הוצאות הנסיעה יהיה בהתאם לעלות מנוי חופשי חודשי / יומי לפי הנמוך. במידה והעובד גר עד 500 מטר ממקום העבודה -המעסיק אינו חייב בתשלום דמי נסיעה.
הבראה:
בהתאם לצווי ההרחבה בתחומי האבטחה, השמירה והניקיון, מעסיק יהיה מחויב לשלם לעובד דמי הבראה אשר מספרם ושווים יהיה גבוה מאלה המקובלים במשק (שנה ראשונה 7 ימים בשווי יום הבראה. ערך יום הבראה בענף השמירה עומד על סך 471.4 ₪ מ-6/2023 ובענף הניקיון עומד על סך 471.84 ₪ מ-4/2023 בגופים ציבוריים). לעובד שעתי דמי ההבראה ישולמו כל חודש באופן יחסי לפי כמות השעות שעבד.
תשלום שעות נוספות:
כאשר עובד המועסק 6 ימים בשבוע עובד מעל 8 שעות עבודה ביום (או 8.6 שעות ביום למי שמועסק 5 ימים בשבוע וביום המקוצר 7.6 שעות), מגיעה לו תמורה בגין שעות נוספות. עובד שעבר יותר מ- 42 שעות רגילות בשבוע גם זכאי לתשלום שעות נוספות.
מותר להעסיק עובד עד 12 שעות ביום (כולל שעות נוספות), ולא יותר מ- 16 שעות נוספות בשבוע או עד 58 שעות בשבוע כולל שעות נוספות (בתקופת הקורונה קיים היתר להעסיק עובד עד 14 שעות ביום 8 פעמים בחודש בכפוף להוראות שבהיתר).
בענף השמירה אין להעסיק עובד מעבר ל- 37 שעות נוספות בשבוע, ומעבר ל- 74 ב- 4 שבועות.
השעות הנוספות ישולמו לפי: שעתיים ראשונות 125% ולאחר מכן לפי 150%.
שעות לילה:
משמרת בשעות הלילה היא משמרת שלפחות שעתיים מתוכה הן בין השעות 22:00 ל-06:00. במשמרת לילה הזכאות לתשלום שעות נוספות היא בתום 7 שעות עבודה. ככל והעובד מועסק במשמרות לא ניתן להעסיקו בלילה יותר משבוע אחד מתוך שבועיים.
תשלום שעות שבת:
ביום המנוחה השבועית יש לשלם לפי תעריף של 150% לשעה. השעות הנוספות ישולמו לפי: שעתיים ראשונות 175% ולאחר מכן לפי 200%.
דמי מחלה:
עובד שמירה זכאי לצבירת ימי מחלה בהתאם לצבירה של 2 ימי מחלה בגין חודש עבודה מלא (עובד רגיל/ניקיון 1.5 ימים בחודש). במסגרת ימי מחלה, העובד אינו זכאי לתשלום עבור היום הראשון למחלה וכן יהיה זכאי ל- 50% משכר העבודה הרגיל עובר היום השני והשלישי. החל מהיום הרביעי והלאה יהא זכאי ל- 100% משכר העבודה (בכפוף להצגת אישור מחלה מרופא מטעם קופת החולים אליה משתייך העובד) ובכפוף ליתרת ימי המחלה הלא מנוצלים
חגים:
העובד זכאי ל- 9 ימי חג בשנה (פעמיים בראש השנה, כיפור, פעמיים בסוכות, פעמיים בפסח, יום העצמאות ושבועות) . עובדים שאינם יהודים ניתנת להם אפשרות הבחירה לעניין תשלום ימי החג עפ"י דתם (עד 9 ימים).
הלנת שכר:
על שכרו של העובד להיות משולם לו עד ה-9 לחודש העוקב לשכר המשולם. בנוסף, מעסיק חייב להעביר את הסכומים שניכה לפנסיה ולקה"ל ואת החלק שלו, לא יאוחר מ- 21 ימים מהיום האחרון שהשכר אמור להיות משולם.
קורס:
ככל ועובד עובר קורס הכשרה/השתלמות מקצועית (לרבות מטווח) לפני שהתחיל לעבוד או בזמן שכבר עבד, יהא זכאי לתשלום עבור ימי ההכשרה. אין לנכות את עלות הקורס/ריענון משכרו הרגיל של העובד (למעט מקרים שהותרו בפסיקה).
העברת הפרשות בזמן:
המעסיק חייב להעביר את הסכומים שניכה לפנסיה ולקה"ל ואת החלק שלו, לא יאוחר מ- 21 ימים מהיום האחרון שהשכר אמור להיות משולם.
פנסיה:
המעסיק מחויב להפריש סכומים מסוימים לקרן פיצויי פיטורים של העובד/ת. בענף השמירה והניקיון, ההפרשות הן מהחודש הראשון להעסקת העובד והכספים שמופרשים לפיצויים שייכים לעובד גם אם פוטר וגם אם התפטר.
תשלום בגין עבודה בחג:
על עבודה בימי חג חלות הוראות עבודה במנוחה השבועית. עבור יהודי, ימי חג הם מועדי ישראל, ועבור עובד שאינו יהודי ימי חג הם מועדי ישראל או חגי דתו, לפי בחירת העובד. יודגש, כי יש לשלם לעובדים עבור עבודתם בחג תוספת של לפחות 50% משכרם.
תמורת חגים:
עובד שעתי שלא עבד בחג, זכאי (בכפוף לתנאים שבצווי ההרחבה) לתשלום תמורת החג בגובה ממוצע השתכרות היומי בשלושה חודשים שקדמו לחג. אולם בהתאם למכרז השמירה של משכ"ל (ובניקיון החל ממכרז 2017) יש לשלם לעובד בגין 9 ימי חג בשנה ללא כל תנאי.
תמורת חגים במכרזי משכ"ל:
כל עובד שעתי במסגרת מכרזי משכ"ל זכאי לתשלום תמורת 9 ימי חג בשנה (2 ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 סוכות, 2 פסח, 1 יום העצמאות, 1 שבועות).
תנאי סוציאליים בנוסף לשכר:
חל איסור לשלם תנאים סוציאליים מתוך השכר הבסיסי (כל התוספות ולרבות: נסיעות, הבראה, חופשה מחלה, חגים וכו') הינם בנוסף לשכר היסוד המוזכר לעיל ולא חלק ממנו.
קרן השתלמות:
קבלן שירותים בתחום הניקיון חייב להפריש כספים עבור קרן השתלמות לעובדי הניקיון שהוא מעסיק מהיום הראשון. כמו כן, עובדים המועסקים בחברות שמירה ואבטחה זכאים לקרן השתלמות אחרי חודשיים רטרואקטיבית מהיום הראשון.
מכתב שחרור לקופות:
על המעסיק למסור לעובד מכתב המופנה לחברה המנהלת את קופת הגמל או את הביטוח הפנסיוני שלו, אשר מודיע האם כספי הפיצויים שהופקדו מועברים לטובת העובד, או שהוא מבקש לקבלם חזרה (במידה והעסקתו הסתיימה בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים).
הבראה:
בהתאם לצווי ההרחבה בתחומי האבטחה, השמירה והניקיון, מעסיק יהיה מחויב לשלם לעובד דמי הבראה אשר מספרם ושוויים יהיה גבוה מאלה המקובלים במשק (שנה ראשונה 7 ימים בשווי יום הבראה נכון להיום עומד על סך 421 ₪). לעובד שעתי דמי ההבראה ישולמו כל חודש באופן יחסי לפי כמות השעות שעבד.
חופשה:
עובדים זכאים לחופשה שנתית בתשלום בהתאם לוותק שצברו במקום עבודתם על פי הטבלאות הקיימות בצווי ההרחבה ובתקנות ערך שעה. עם זאת, אסור למעסיק לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שטרם צבר.
נסיעות:
עובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמש (או עשוי היה להשתמש) בתחבורה (למעט, הסעות מטעם המעסיק) כדי להגיע למקום עבודתו. תקרת החזר הוצאות ליום עבודה לפי צו ההרחבה הינה בסך של 22.6 ₪ ליום.
ימי אבל:
עובדים בני כל הדתות זכאים לתשלום שכר מלא במידה ונעדרו מהעבודה בשל ימי אבל על קרוב משפחה מדרגה ראשונה (ולעובדים מוסלמים ונוצרים גם על קרובי משפחה שאינם מדרגה ראשונה). אצל עובד קבלן, הזכאות מותנית בצבירת וותק של 3 חודשי עבודה לפחות במקום העבודה. ימי אבל מהווים שכר לכל דבר ועניין ויש להפריש בגינם הפרשות סוציאליות.
מחלה:
במסגרת ימי מחלה, יהיה זכאי העובד ל- 50% משכר העבודה הרגיל עובר היום השני והשלישי. החל מהיום הרביעי והלאה יהא זכאי ל- 100% משכר העבודה (בכפוף להצגת אישור מחלה מרופא מטעם קופת החולים אליה משתייך העובד).
מתנת חג:
חובה לשלם לעובדי ניקיון, שמירה ואבטחה שי כספי לחג בסך 300 ₪. השי יינתן לעובד המועסק במשרה מלאה או שעבד לפחות 182 שעות בחודש בממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחג (במידה והועסק בהיקף נמוך יותר בשלושת החודשים שקדמו לחג, יקבל שי בסכום יחסי להיקף משרתו).
יום בחירות:
יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון שבו אין חובה לעבוד, ולא מנוכה על כך יום חופש - מי שעובד ביום בחירות עשוי להיות זכאי לשכר בגובה 200%, או לשכר רגיל ויום חופש במועד אחר.
פדיון חופשה:
אם נותרה לזכות עובד המפסיק את עבודתו יתרת חופשה שלא נוצלה, חובה לפדותה - לשלם לעובד את ערכה.
צבירת מחלה לעובדי שמירה:
עובדי שמירה ואבטחה ועובדי קבלן במגזר הפרטי, יצברו 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה, כלומר 24 ימי מחלה בשנה. עובדים אלה זכאים לצבור לכל היותר 130 ימי מחלה.
צבירת מחלה לעובדי ניקיון:
עובד ניקיון, צבירה של 1.5 ימים בחודש ועד 90 ימים.
תשלום במנוחה שבועית:
ביום שבת יש לשלם לפי תעריף של 150% לשעה.
גמר חשבון:
בסיום יחסי עובד מעביד, את כל הזכויות יש לשלם לעובד עם תשלום המשכורת האחרונה
ביטוח לאומי:
מנגנון ממשלתי המגן על אזרחי המדינה במישור הכלכלי - מדובר בתשלום חובה שמנוכה משכרו של העובד.
ניכויים:
למעסיק אסור לנכות משכרו של עובד ניכויים שלא הותרו במפורש בדין. מותר לנכות: פנסיה, קה"ל, ביטוח לאומי, מס הכנסה, דמי חבר בארגון מקצועי (עד 0.95%), ודמי טיפול ארגוני (עד 0.8%). כמו כן, ניתן להוריד הלוואות שניתנו ועיקולים במגבלות מסוימות.
ותק:
צבירת וותק מקצועי יכולה במקרים רבים להוות קריטריון אשר מתוקפו נגזרות לעובד זכויות שונות אצל המעסיק.
תלושי שכר:
תלוש שכר צריך להימסר לעובדים עד היום התשיעי לחודש העוקב לשכר.
מס הכנסה:
הכנסה חייבת במס מחולקת לשכבות, כאשר על כל שכבה מוטל מס בשיעור שונה. שכבות אלו הן מדרגות המס. שיעורי מדרגות המס מתעדכנים ומשתנים משנה לשנה.
טופס 161:
טופס דיווח על יחסי עובד מעביד המפרט בין היתר את כספי פיצויי הפיטורים שנצברו בקופות השונות של העובד לרבות מענקים וכספי השלמת פיצויים (ככל שהעובד זכאי להם).
מכתב פיטורין:
מעסיק שמחליט לפטר עובד צריך למסור לו מכתב פיטורין שיכלול בתוכו הודעה מוקדמת לפיטורין, כלומר, הודעה באיזה תאריך יכנסו הפיטורים לתוקף. קבלת מכתב פיטורין הינה זכות של העובד, ובלעדיו העובד עשוי להיפגע בקבלת דמי אבטלה.
מכתב סיום עבודה:
מטרתו הרשמית של מכתב סיום עבודה היא ליידע את המעסיק על עזיבתכם הצפויה כדי שייערך בהתאם. במכתב יש לציין מספר פרטים טכניים אשר יהפכו את ההתפטרות לרשמית לרבות, מועד סיום העבודה.