שוק העבודה עובר בשנים האחרונות תהפוכות משמעותיות. אחת המרכזיות שבהן היא העלייה המתמדת במודעוּת לזכויות עובדים. זו באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בקרב העובדים עצמם, ובכלל זה - ויש לברך על כך - בקרב עובדי הקבלן. אולם במקרה של פגיעה בזכויותיו של עובד קבלן, הסיפור מורכב יותר כי גם מזמין השירות נושא באחריות, אלא אם יוכל להוכיח כי נקט שורת צעדים מול המעסיק הישיר. במטרה לסייע לרשויות המקומיות אשר מזמינות שירותים אלה בהיקפים נרחבים, אשר רק הולך וגדל, הוקמה במשכ"ל היחידה לאכיפת זכויות עובדים.
"המפץ הגדול" בתחום ארע עם אישור החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תשע"ב-2011), הקובע אחריות וסנקציות לא רק על המעסיק אלא גם על מזמין השירות. האחרון חשוף לקנס כספי מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; לתביעה אזרחית מצד העובד; ואפילו לכתב אישום באותה עבירה שבה מואשם הקבלן המעסיק. כך שלמעשה, במקרה של הפרת זכויות משמעותית, גם מנכ"ל הרשות המקומית עלול למצוא את עצמו מועמד לדין אזרחי ו/או פלילי. אלא אם יש לו ההגנה כי הוא פעל כנדרש.
החוק נכנס לתוקף ביוני 2012, ומבחינת מזמיני השירות, הוא עוסק בענפי השמירה, האבטחה, הניקיון וההסעדה. על מנת ליתן מענה מיידי לרשויות המקומיות ומתוך הכרה בהיקף הפעילות הצפוי , הוקמה במשכ"ל יחידה ייעודית , המלווה כיום כ- 250 רשויות מקצה לקצה בכל הקשור לזכויות עובדים, והיא הפכה לחלק אינטגרלי ממעטפת השירותים של משכ"ל והיא נכנסת לפעולה באופן אוטומטי, מרגע שנחתם חוזה באמצעות משכ"ל בתחומי הניקיון והשמירה.
פעילות היחידה כוללת הדרכות וכנסים בנושא, עדכון סעיפים מיוחדים בנוסח החוזים, סיורי מפקחים, חלוקת שאלונים בשטח והצלבת הנתונים שמסרו עובדי קבלן עם דיווחי המעסיק. היחידה מפעילה גם מוקד טלפוני לשירות עובדי הקבלן, דרכו יכולים העובדים לפנות לבדיקת זכויותיהם באמצעות חשבות שכר מוסמכות ולקבל מענה ישיר ומקצועי. בכך ממלאת משכ"ל עבור הרשות את דרישת החוק, והיא משמשת כתובת ברורה ואפקטיבית לפניות של עובד קבלן אצל מזמין השירות.
החוק מחייב את הרשות לערוך ביקורת שכר ראשונית חצי שנה מחתימת חוזה - "ביקורת היכרות", ולאחר מכן אחת לתשעה חודשים. כמו כן על המדגם לכלול לפחות 10% מכלל העובדים המועסקים בחוזה.. ועליו להיערך בידי בודק שכר מוסמך. משכ"ל מעסיקה בודקי שכר מוסמכים ובעלי ניסיון רב, והיא אף הגדילה את המדגם ל-12% מהעובדים ומקיימת את ביקורות השכר אחת לשמונה חודשים.
במקרה של מעסיק אשר אינו מתקן את דרכיו וממשיך בהפרות, נוקטת היחידה צעדים שהולכים ומסלימים, בהתאם לדרישות החוק. מהתראה ובירור, דרך זימון לשימוע במשרדי העירייה ועיכובי תשלום, ועד להקפאת חוזה והפסקת התקשרות ואף חילוט ערבויות. חשוב להדגיש: הסמכות היא בסופו של דבר של הרשות המקומית, אולם משכ"ל דואגת להביא את המידע ואת ההמלצות לידיעתה, לרבות את הצעדים האופרטיביים הנדרשים וכל זאת על מנת לעמוד בהוראות הדין.
תחום דיני העבודה מתעדכן חדשות לבקרים. מעבר לעדכוני החקיקה, ישנם עדכונים גם בצווי הרחבה (מתוקף הסכמים קיבוציים), בהוראות החשב הכללי ואף חוזרי מנכ"ל משרד הפנים (להם כפופה הרשות המקומית כגוף ציבורי). חלק מרכזי מעבודת היחידה הוא "להיות עם היד על הדופק" להתעדכן ולעדכן את מקבלי ההחלטות ברשות המקומית וכמובן להתאים את ההנחיות גם לקבלנים.
"מאז שהוקמה היחידה לאכיפת זכויות עובדים במשכ"ל, היא טיפלה ביותר מ-5,000 פניות והשיבה לעובדים במצטבר כ-16.5 מיליון שקלים!" כך מספר עו"ד לאון אליעזר - מנהל היחידה. "הודות לפעילות זאת, ולשיתוף הפעולה מצד הרשויות המקומיות, לא הייתי עד, ולו למקרה אחד, של חיוב רשות בדין. לשמחתי, כל התביעות בהם מעורבת משכ"ל הסתיימו במחיקת הרשות המקומית מהתביעה (גם כשהמעסיק עצמו נמצא חייב בה)"...
נוסף לאמור לעיל, סיפקה משכ"ל באמצעות היחידה סיוע לרשויות המקומיות במענה לפניות ממשרד העבודה וההסתדרות, ולתביעות עובדים. "הפעילות שלנו גדלה בקצב מסחרר אומר מנהל היחידה, אנחנו מספקים שירותים לכ- 250 רשויות, פועלים בשיתוף פעולה מלא עם מנכ"לים, יועצים משפטיים, גזברים, מנהלי אגפים, מחלקות ומשאבי אנוש. ומתואמים עם ההסתדרות, משרדי הכלכלה, הרווחה והפנים, וכמובן מנהלים ומנחים קבלנים. קשה לומר שמשעמם לנו".
אבל לצד הדאגה לאינטרס של הרשות המקומית – בסופו של דבר - המטרה שלשמה הוקמה היחידה לאכיפת זכויות עובדים - היא דאגה ל-12 אלף עובדי השמירה והניקיון. והיום זה כבר ברור - כשאנחנו מגנים על זכויות עובדי הקבלן, אנחנו מגנים על הרשות המקומית. המעטפת המקצועית והמשפטית שיצרנו היא חליפת ההגנה הטובה, המקצועית והראויה ביותר שאפשר לספק בתחום הזה.