יש לך שאלה?
בקרוב יתקבל פטור

משכ"ל הציבה סטנדרט חדש של בנייה ירוקה למבני ציבור


רונן קט, סגן מנהל תחום בינוי במשכ"ל, מציג את המפרטים הייחודיים שמציעה החברה לרשויות השואפות לבניית ירוקה של מבני ציבור ומבנים מאופסי אנרגיה.
"יש לנו מפרטים שמסבירים בדיוק מהן דרישות הבנייה של כל מבנה ציבורי, כשבנוסף יצרנו מפרט משלים, שהופך את הבניין ל‘ירוק‘"

 

רבים מופתעים לגלות כי המבנים שבני האדם בונים לצרכיהם, הם שאחראים יותר מכל גורם אחר לצריכת משאבי כדור הארץ ולייצור פסולת ופליטות מזהמות. 50%-40% מצריכת חומרי הגלם בעולם, 40%-30% מצריכת האנרגיה, 25% מכריתת היערות, 17% מצריכת מי השתייה, כ-55% מהפסולת וכ-30% מפליטות גזי החממה קשורים לבנייה ולשימוש במבנים.

הבנייה הירוקה ועקרונותיה שואפים לצמצם עד כמה שניתן את פגיעת המבנים – כמו גם תהליך בנייתם – בסביבה. מתכנני הבניינים הירוקים נעזרים בידע ובטכנולוגיה מודרנית כדי ליצור סביבה מקיימת, ידידותית לסביבה ובריאה הן לדייר והן למשתמש. בנייה זו היא רב תחומית במהותה, ועוסקת בהיבטים המשלבים בין תכנון, בנייה, תפעול ופיתוח סביבתי. 

כשמתכננים בניין ״ירוק״, נהוג להתייחס לשורת מרכיבים כמו: חסכון באנרגיה, חסכון במים, טיפול במי נגר, בחירת אתר הפרויקט, צפיפות הבניה, פיתוח השטחים הלא בנויים באתר, שימוש בחומרים ירוקים בבניה, וכן איכות החיים של הדיירים העתידיים: אור טבעי, נוף, אוורור החללים הפנימיים ועוד.
למשכ״ל ידע נרחב בבניית מבני ציבור, חינוך וספורט, וכן בשיפוץ של מבנים קיימים, בכדי להתאים אותם לתקן הבנייה הירוקה. ״אנחנו במשכל מקדמים את החשיבה הירוקה בהתמדה ובקפדנות״, אומר רונן קט, סגן מנהל תחום בינוי במשכ״ל, ״אנחנו כל הזמן חושבים איך להתייעל, לדייק ולהרחיב את הידע ואת סל הפתרונות שאנחנו מציעים״.

רונן קט, סגן מנהל תחום בינוי במשכ“ל

איך מבנה יכול להיות חסכוני באנרגיה?

״בשלל דרכים מגוונות. לדוגמה: כשמבנה מבודד היטב, הוא זקוק לפחות חימום בחורף וקירור בקיץ ובכך נחסכים חשמל וזיהום אוויר.
אם יש במבנה הרבה אור טבעי, נדרש פחות שימוש בחשמל. אם הבניין נבנה בזווית נכונה ומהחומרים הנכונים, ובהנחה שקיים משטר רוחות מתאים – את כל אלו כמובן אפשר לבדוק מראש – הוא יכול לאוורר את עצמו
שוב, מאפשר צריכת חשמל מופחתת וזיהום מופחת.
אותו הדבר בשיפוץ: לוקחים מבנה קיים שהוא בזבזני בחשמל ולא יעיל והופכים אותו ליעיל. יש לנו מפרטים לבנייה חדשה שמסבירים בדיוק מהן דרישות הבנייה של כל מבנה ציבורי. המפרטים שלנו תואמים למפרטים של משרד החינוך ואנו גם משדרגים אותם בכל מה שקשור לבנייה ירוקה. בעצם, יצרנו מפרט ספציפי שמשלים את המפרט הסטנדרטי והופך את הבניין גם ל׳ירוק׳״.

באיזה מובן אתם משדרגים את המפרט?

״למשל, פעם השימוש בנורות פלורוסנט במבני ציבור היה הסטנדרט. היום – נורות לד חסכוניות הן הסטנדרט. כל המזגנים הפכו להיות מזגנים בדירוג a בלבד. דברים כאלה היו בעבר חריגים והיום הם הסטנדרט שמשכ״ל הכניסה לשוק וכולם התיישרו לפיו״.

אילו דרישות נוספות הכנסתם למפרט?

המפרטים שלנו כוללים דרישת חובה שבכל מבנה חדש, תיכלל הכנה מוקדמת לקליטת פאנלים סולאריים. כשמתכננים הנחת פאנלים סולאריים מראש, מדובר בעלויות מזעריות. אבל אם לא מתכננים מראש את הגג כך שיותאם להתקנת הפאנלים, זה עלול להיות סיפור יקר ומסובך. למשל, אם יש מנועים של מזגנים על הגג, זה עלול להפריע לפאנלים. או למשל אם אין צינור השחלה מהגג ועד לוח החשמל, או שאין נקודת מים לשטיפת הפאנלים. אלו הכנות זולות מאוד, שאנחנו ממליצים לעשות, ןכך הרשות יכולה לבחור להתקין את הפאנלים עצמם גם בשלב מאוחר יותר, ובדרך שנוחה לה״.
בשנים האחרונות קיימת מגמה עולמית של הקמת בניינים מאופסי אנרגיה - מבנים שמייצרים לעצמם את האנרגיה שהם צורכים. כלומר, הם אינם צורכים אנרגיה ממקורות חיצוניים, סך האנרגיה שהם מייצרים שווה לסך האנרגיה שהם זקוקים לה, ומכאן השם “מאופסי אנרגיה“. המגמה הגלובלית הזאת, שהגיעה גם לישראל, היא אחת התוצאות של הסכם פריז שנחתם ב 2015- . בהתכנסות המדוברת של ועדת האקלים של האו“ם נקבעו כללים להפחתת פליטת גזי חממה, מזעור הנזק הקיים וכן כיצד ייערך הטיפול בפליטה על ידי מדינות העולם.
בין השאר הוחלט שם כי המדינות החתומות על ההסכם, וביניהן ישראל, יפעלו עד 2030 לקידום בנייה מאופסת אנרגיה.
״יש לנו במשכל מפרט ראשון מסוגו שיודע לתת מענה איך להפוך כל מבנה למאופס אנרגיה – כבר בהקמה, אבל גם כשיפוץ״, אומר קט, ״ישנה גם אפשרות להפוך מבנה למאופס אנרגיה באופן חלקי. זה לא מושלם, אולי, אבל זו התחלה טובה״.

בית ספר דבורה עומר, רמת השרון

איך בניינים אוגרים את האנרגיה שהם מייצרים באמצעות הפאנלים הסולאריים?

״הסטנדרט היום זו אגירת אנרגיה בבטריות. אבל צריך למצוא לבטריות כאלה מקום פיסי במבנה ויש הרבה דרישות רגולטוריות ובטיחותיות – הגנה מקרינה וכדומה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך ומשרד הספורט. יש לנו מפרטים מסודרים וקלים ליישום״.

נדבך משמעותי בהגדרת הבנייה הירוקה בישראל הוא התקן הישראלי לבנייה ירוקה, ת“י 5281 – בנייה בת קיימה. בנייה תקנית על פי דרישות התקן דורשת מיומנות רבה ולכן מומלץ להיות מלווים על ידי אנשי מקצוע, שמכירים את התקן ואת דרישותיו. יש צורך למצוא פתרונות יצירתיים לאתגרי הבנייה הירוקה, להוביל לחיסכון בעלויות הבנייה ולניצול נכון של משאבי המבנה ולהימנעות מהגבלות או מקנסות שעלולים להיות מושתים בשל תכנון לקוי.
״התקן למעשה כולל אוסף של קריטריונים שככל שבמהלך הבנייה אתה עונה על יותר מהם, אתה צובר נקודות״, מסביר קט, ״ישנם קריטריונים שהם חובה, וישנם קריטריונים שהם רשות, כשמינימום הנקודות שיש להגיע אליו הוא 55 נקודות. אבל אנחנו במשכ״ל לא הסתפקנו בזה וביקשנו לייעל גם את זה. המפרטים שלנו עומדים במלוא דרישות תקנות הבנייה, כולל התקנות החדשות למבני חינוך מעל 1000 מטר לעמידה במינימום 40 נקודות מהתקן של בנייה ירוקה. ואנחנו לגמרי שם״. |

יכול לעניין אותך גם