יש לך שאלה?
בקרוב יתקבל פטור

יש על מי לסמוך


המחלקה לשירותי אבטחה בחברה למשק וכלכלה אמונה על ליווי הרשויות המקומיות לצורך הסדרה מקיפה של חוזי העסקת מאבטחים על שלל מרכיביהם. באמצעות ראייה מרחבית, ניסיון ומקצועיות, היא מצליחה לחסוך מדי שנה לרשויות עלויות כספיות לא מבוטלות, תוך נגיעה בסוגיות משפטיות הרות גורל ומציאת פתרונות מותאמים

כחלק משגרת יומן, מציבות הרשויות המקומיות מאבטחים במשימות אבטחה שונות ומגוונות, החל מאבטחת מוסדות חינוך, מוסדות ציבור, לשכות רווחה, אבטחת אירועים ואישים, סיירות ביטחון ועוד.

הצבת כוח אדם מוכשר ואיכותי במשימות אבטחה ושמירה על ידי קבלני שירות הינה נדבך אחד המהווה רק חלק קטן ממכלול רחב של פעולות המשתלבות בסינרגיה בתוך מערך האבטחה והביטחון המנוהל על ידי קציני הביטחון ברשויות המקומיות.

קודם להצבת המאבטחים נדרשת הרשות המקומית להתקשר עם קבלן שירות לצורך מתן שירותי האבטחה. על פניו זוהי משימה פשוטה לכאורה, אולם בפועל היא טומנת בחובה אתגרים רבים ומורכבים למדי, שעשויים לחשוף את הרשות המקומית בפני סוגיות תקציביות ומשפטיות בעלות השלכות מרחיקות לכת.

אין זה סוד כי בשנים האחרונות קיים מחסור הולך וגובר של כוח אדם איכותי, הנדרש לעמוד בכל דרישות הרגולטור, לרבות אישורי השכלה, שירות צבאי, אישור פסיכולוג, רישיון נשק, הכשרות ועוד. יתרה מזאת, אחוז ניכר ממאבטחי מוסדות החינוך משתייכים לאוכלוסייה מבוגרת, כאשר השכר הנהוג בענף הינו שכר המינימום במשק. מסיבות אלו ועוד קיים קושי רב בגיוס עובדים, כשגם משבר הקורונה ומדיניות החל"ת הובילו מצידם להחרפת הסטטוס-קוו הקיים.

בנוסף, אנו עדים להגברת התחרות בענף, אשר באה לידי ביטוי הן בעלייה במספר החברות המגישות הצעות מחיר למתן שירותי אבטחה והן בהורדת מחירים אגרסיבית מצידן.
המציאות המתוארת, הכוללת הוזלת מחירים מחד והיעדר כוח אדם מאידך, מקשה על הקבלנים לעמוד בהתחייבויותיהם החוזיות, ומשכך, הם מתקשים לספק את השירותים הנדרשים להם התחייבו מבעוד מועד.

סוף מעשה במחשבה תחילה                                                                                                                    רבים סבורים כי ניהול התקשרות מצטמצמת לעריכת חוזה המוסכם על שני הצדדים, אך בפועל תהליך זה מתחיל הרבה לפני ההסכמה עליו. הגדרת הדרישות וניסוחן צריכות לשרת את המטרות המקצועיות והניהוליות של הרשות המקומית. כל זאת לצד הבנה בין הצדדים על תנאי ההסכם, התמורה ושיטת התגמול, כמו גם תקופת החוזה ואופציות ההגדלה, הפרות וסעדים ועד לאפשרות סיום תקופת החוזה. כל אלו חייבים להיות נהירים וברורים לנותן ומקבל השירות כאחד.  מכאן, עולה החשיבות הרבה בניסוח והגדרת הדרישות המבצעיות, הכלכליות והמשפטיות, בבקרה על היערכות הקבלן, תוך הקפדה על אבני הדרך בכל הליך לבקשת הצעות, לרבות ליווי צמוד, פיקוח והכוונה לאורך כל תקופת ההתקשרות.
חשוב להבהיר כי כחלק ממעמדן של הרשויות המקומיות "כמזמינות שירות" במסגרת מכרזים עתירי כוח אדם, חלה עליהן החובה לעמוד בהוראות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תשע"ב 2011) ולנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדי קבלן שירות המועסקים בחצרותיהן.

משמעותו העיקרית של החוק, היא אכיפה יעילה יותר של דיני העבודה, ובכלל זה ענישה דיפרנציאלית התואמת את חומרת ההפרה. על כן, חלה חובה על מזמיני השירות והעומד בראשם, לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדי קבלן שירות המועסקים אצלם.
בעת כתיבת החוזה יש להביא בחשבון משתנים רבים, החל משינויים תכופים בעלות השכר לשעה כתוצאה מעדכוני חקיקה, צווי הרחבה והסכמים קיבוציים. תמורות בשוק העבודה המשפיעות במישרין על איכות כוח האדם וגיוסו וכן עדכון רמות הכשרה ושינויים רגולטורים "תוך כדי תנועה".

חשוב לצפות מראש תרחישים אלו ולנסח מראש את סעיפי החוזה באופן שיאפשר גמישות ורציפות תפעולית. לכך יש להוסיף כמובן עדכוני חקיקה ופסיקות שעשויים להשפיע גם הם על ניסוח החוזה וניהול ההתקשרות.
דוגמה מובהקת לכך ניתן ללמוד מפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בפרשת סמי הפוטה שניתן ב 5- ביולי 2020 , אשר הרחיב את חובת השימוע גם על מזמיני שירותי המעוניינים לסיים את הצבתם של עובדי מיקור חוץ בחצרותיהם. בית הדין הארצי לעבודה סקר את זכותו של עובד לשימוע ודן בשאלה האם לאור התכלית העומדת בבסיס זכות השימוע שניתנת לעובד, יש מקום להכיר גם בחובתו של מזמין השירות לערוך שימוע לעובד קבלן חיצוני המוצב דרך קבע בחצרותיו, ככל ומזמין השירות מחליט על הפסקת הצבתו של העובד והנ"ל משליך על זכויותיו.

בית הדין הדגיש בפסיקתו כי יש לבחון כל מקרה לגופו על יסוד התשתית העובדתית הקונקרטית והמבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין זה. יצוין כי מבחני פסיקה וחקיקה באים לידי ביטוי גם בניהול ההתקשרות, מתוך מטרה ברורה להבחין ביחסי העבודה שבין עובדי השמירה המועסקים על ידי קבלני השירות אל מול מנהלי האבטחה והקב"טים ברשויות. בכך ניתן למנוע לא אחת את חשיפתה של הרשות בפני תביעות בגין יחסי עבודה וליצירת מצג של "העסקה במשותף".

ניסיון הוא שם המשחק - החברה למשק וכלכלה
עם היקף פעילות של 750 מיליון שקלים בשנה ומעל 350 התקשרויות פעילות בתחום האבטחה, מציגה המחלקה לשירותי אבטחה בחברה למשק וכלכלה יכולת ניתוח מגמות, ראייה מרחבית, ניסיון עשיר ומומחיות בתחום, המאפשרים לה לצפות ולהיערך מראש לתרחישים ואתגרים שונים שעשויים לצוץ בדרך, תוך מתן פתרונות מותאמים ויעילים.
''הקשר ההדוק עם משרדי הממשלה המתקצבים והמנחים, לצד השתתפות בפורומים ודיונים מקצועיים ועבודה בשיתוף הדוק עם איגוד הקב"טים, מאפשרים לחברה כל העת לעדכן ולהתאים את שירותיה תוך שמירה על האינטרסים של הרשויות המקומיות'', אומרת דנה דביר לוי, מנהלת המחלקה לשירותי אבטחה ופיתוח משאבי אנוש בחברה.

לדבריה: ''מנהלי הפרויקטים מלווים את הרשויות לאורך כל תקופת ההתקשרות בהיבטים חוזיים, מקצועיים וכלכליים, ובדגש על בקרה וניהול עבודת הקבלן ועמידה בהתחייבויותיו, העברת עדכונים וליווי צמוד בסוגיות שונות העולות על סדר היום, לרבות במסגרת סיום הצבה של מאבטח המועסק במיקור חוץ והימנעות מיחסי עובד-מעסיק''. כשהיא נדרשת להציג את אופן הפעילות המשותפת של החברה אל מול הרשויות, מציגה דביר-לוי שורה של צעדים בעלי ערך מוסף, החל מאפיון השירותים והתאמתם לצורכי הרשות המזמינה, מבדיקה מקיפה של אחוז רווחיות וסבירות ההצעה, דרך ביצוע בדיקות שכר תקופתיות מדגמיות על ידי רואה חשבון מוסמך, מעקב ובקרה על הפרות ועד לנקיטת סנקציות בגינן, זאת על פי הוראות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תשע''ב, 2011).

מעבר לכך, נציגי המחלקה מקיימים ויוזמים כנסי עובדים ברשויות, קשר שוטף עם ההסתדרות ומנהל ההסדרה והאכיפה בזרוע העבודה של משרד הכלכלה והתעשייה, כולל הפעלת מוקד ייעודי לתלונות עובדים.

''אנחנו שואפים כל העת להכניס טכנולוגיה ולייעל את השירותים שלנו'', מוסיפה דביר-לוי. ''זה מכבר הטמענו את מערכת Securical במסגרת שירותי האבטחה לרשויות, המספקת ממשק דיווח נוכחות מבוסס מיקום (GPS) בזמן אמת יחד עם הפקת חשבון דיגיטלי. כלי זה מאפשר לקב''טים ונציגי מחלקות הביטחון ברשויות להיות 'עם היד על הדופק' בכל הקשור להתייצבות מאבטחים בזמן אמת תוך שמירה על בקרה תקציבית''.

ומה לגבי הקב''טים? דביר-לוי מציגה את ''האני מאמין'' של המחלקה, לפיו ''הקב"ט הוא איש המקצוע מטעם הרשות המקומית. הוא זה שמנהל בפועל את מערך האבטחה במסגרת ההתקשרות, מתווה את הדרך והמדיניות. המטרה שלנו היא לתת לו את מעטפת השירותים בצורה נגישה ומקצועית, ובסופו של יום לספק לו תמיכה וליווי שוטף על מנת שיוכל להתפנות לעסוק במשימה החשובה ביותר – ניהול מערך הבטחון והבטיחות ברשות המקומית''.

יכול לעניין אותך גם