יש לך שאלה?
בקרוב יתקבל פטור

קורונה - היום שאחרי מחר


אייקון וואצפ אייקון פייסבוק אייקון לינקדאין אייקון מייל

גלי מגפת הקורונה, הורידו את העולם על ברכיו. "שגרה" הפכה למונח שאבד עליו הקלח. הציפיה הדרוכה לתרופה או לחיסון יעיל אשר ישיבו את העולם למסלולו, הפכה לתפילה משותפת של אזרחי העולם כולו וממשלותיו.

(מאמר דעה, עו"ד אלי לוי, משנה למנכ"ל)

 

אולם מבעד לערפל "חוסר הודאות" העוטף את מציאות חיינו, ישנן תובנות שדווקא התבררו, ושינויים בדפוסי חשיבה ובהרגלים, אשר אלמלא מגיפת הקורונה, היו חולפות שנים להתרחשותם.

מי היה מאמין שבתוך שבועות, תהפוך העבודה מהבית לתופעה שגרתית ונפוצה,. מי שיער בנפשו שמיליוני תלמידים יצפו מסלון ביתם, בעת ובעונה אחת בעשרות ובמאות מערכי שיעור שונים באמצעות מחשבים וטאבלטים. שינויים אלה ודומים להם התרחשו ומתרחשים בקצב מואץ אל מול עינינו, אולם שומה על כולנו ובפרט על האמונים על מלאכת התכנון הלאומי והמקומי, לבחון את השלכותיהם לטווח ארוך הצופה אל העתיד הרבה מעבר לחלוף המגיפה.
 
עם פרוץ המגיפה התברר כי דווקא השלטון המקומי, היה זה שנערך מיידית ועמד בחזית ההתמודדות היומיומית, תוך שהוא נדרש לשמר רציפות תפקודית, בוודאי בכל הקשור לשירותים חיוניים. הרשויות המקומיות הקימו מערכים לתמיכה בצרכי
החירום של האוכלוסייה, לרבות חלוקת מזון ותרופות, טיפול באוכלוסייה מבוגרת ועוד.
אולם, במקומות רבים בלט חוסר הסנכרון עם משרדי הממשלה השונים והעדרם של ממשקי מידע אלמנטריים, פגעו ממש ביכולת קבלת ההחלטות, ובניהול המשבר ברמה המקומית. אין חולק כי היכולת להתמודדות ולניהול משבר, מושפעים מהאופן בו נעשית ההערכות להתרחשותו. לפיכך, יש להפיק באופן מיידי את לקחי הגל הראשון ולתרגמם לפסים מעשיים ולאו דוקא בהקשר המגיפה אלא להתנהלות לחירום בכלל. יש להקצות משאבים לצורך הקמתם ו/או לעיבויים המשמעותי של מרכזי שליטה המנוהלים על ידי הרשויות המקומיות. אשר יהיו ערוכים לעבוד באופן מסונכרן עם משרדי הממשלה ויתר הגופים הרלוונטיים לטיפול במשבר.
 
תשתיות התקשורת של מדינת ישראל הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית, נתגלו כמי שעומדות על קצה גבול יכולתן נוכח הביקושים שהלכו וגברו לתעבורת נתונים בתקופת המגיפה. חמורה מכך היא העובדה כי אזורים לא מעטים ברחבי הארץ מצויים ללא תשתיות תקשורת בסיסיות הולמות, וממילא מסוכלת האפשרות ליישום פתרונות של עבודה ולימודים מרחוק. הקמת תשתית יציבה ורחבת פס הן במרחב הציבורי והן לבתי האזרחים והעסקים, הינה מטרה ראשונה במעלה ועל המדינה והשלטון המקומי להעמיד לכך את תשומת הלב התכנונית והמשאבים הנדרשים.
 
גם בהיבטי התכנון האורבני, חייבים לחשב מסלול מחדש. העובדה שמעסיקים רבים בוחנים מחדש כבר בימים אלו את הצורך בשטחי משרדים וחניות למכביר, תוך שהם מתכננים הסבת חלקים מכח האדם לעבודה מהבית, עלולה להשפיע באופן דרמטי על מפת התכנון האורבני העתידי של ערי ישראל? האם יהיה זה נכון להמשיך ולהציף את השוק בבנייני משרדים בהיקף הנוכחי? האם הקצאת שטחים לחניונים וחניות תישאר כפי שהיא? כיצד תשפיע מגמה זו, על תכנון אזורי המגורים ותצורת דירות העתיד? האם תהיה לכל אלה תהיה גם השפעה על מפת התחבורה? שאלות אלה ואחרות חייבות להעסיק כבר היום את מתכנני הערים אשר אמורים לנתח את השינויים ולעדכן את מגמות העתיד.
 
במהלך החודשים האחרונים התברר עד כמה תפקודו של המשק כולו מותנה בתפקודה התקין של מערכת החינוך. אולם מעבר לכך, העובדה כי מאות אלפי תלמידים למדו ללמוד מרחוק ובאמצעות מחשבים, אמורה להאיץ באופן דרמטי את פיתוחן של מערכות מחשוב ללימוד מרחוק, מערכי לימוד ותכנים דיגיטליים, אשר עד היום לא ניתנו להם תשומת הלב והמשאבים הנאותים. יש להקצות משאבי תכנון ותקציבים להקמתה והפעלתה של מערכת לימוד מרחוק, יציבה ועשירה בתוכן. גם תפיסות העולם המסורתיות בתחום זה, חייבות להשתנות - מחסור במורים מקצועיים בפריפריה? מדוע? האם יש סיבה שמורה מקצועי מהמרכז לא יוכל ללמד מרחוק תלמידים בדרום או בצפון ועוד.
 

גם אנחנו בחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי, המהווה מזה שנים, זרוע ביצוע מקצועית ויציבה עבור הרשויות המקומיות, איננו שוקטים על השמרים, ואנו עמלים על זיהוי מגמות העתיד בשלטון המקומי, ולהטמיע אותן במכרזים המפורסמים על ידינו ובמעטפת השירותים אותם אנו מספקים.

יכול לעניין אותך גם