בקרוב יתקבל פטור
יחסי עובד מעסיק - עובדי קבלן:
המפתח בשאלת זהות המעסיק הינו ניתוח המסכת העובדתית. בית הדין לעבודה בוחן בתיקים אלו את מכלול הזיקות שנוצרו במהלך העסקתו של העובד, וקובע מהו המשקל שיש לתת לכל אחת מהן.
במקרים שכאלה, עולה שאלה אחת פשוטה:
מי היה מעסיקו של העובד הלכה למעשה?
השופטים נוהגים לבחון האם העסקתו של העובד נעשתה כ"פיקציה" והאם היה במתכונת העסקתו בכדי לפגוע בזכויותיו.
פס"ד מושב כפר רות (דב"ע (ארצי) נב/3-142 עליאה אלהרינאת נ' כפר רות ואחרים), שנפסק בביה"ד הארצי לעבודה, היווה אבן דרך בשאלת קיומם של יחסי עובד מעסיק שזוהו, בין היתר, גם על ידי מבחן המשתמש בפועל בשירותי העובד. בהמ"ש קבע, כי למרות ההנחה הטבעית שהמעסיק הינו הגוף המשלם את שכרו של העובד באופן ישיר, הרי ייתכנו מקרים שבהם המעסיק האמיתי הינו הגוף שהזמין את שירותיו של מעסיקו של אותו עובד, והקשרים המשפטיים שנוצרו הינם ישירות בין הגוף המזמין לבין העובד, לפחות לעניין דיני העבודה.
12 התנאים המסורתיים שיש לבחון לפי משקלם (אינם מצטברים) ונקבעו גם כן בפס"ד רות הם כדלהלן:
- כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם?
- בידי מי הכוח לפטר את העובד ובפני מי עליו להתפטר?
- מי קיבל את העובד לעבודה ומי קבע והסדיר את תנאי העבודה?
- מי קובע את מכלול תנאי עבודתו?
- מי חייב לשאת בתשלום שכרו?
- מי נותן חופשות לעובד וממי מבקש אישור לחופש?
- כיצד דווחו יחסי הצדדים לרשויות המס?
- מכלול הקשרים והזיקות בין הצדדים.
- בעלות על ציוד.
- האם העבודה שלשם ביצועה נשכר העובד נעשית במסגרת עסקו העיקרי של המשתמש בעבודה\העובד נשכר לביצוע פרויקט צדדי הדורש מיומנות מיוחדת?
- רציפות, זמניות ומשך קשר העבודה.
- האם לצד שלישי יש עסק משלו אשר בו משתלב העובד, הנותן את שירותיו לאחר? כלומר שהצד השלישי הוא המעסיק.
סיכומו של דבר, העסקת עובדים באמצעות חברות שירותים, כוח אדם וקבלני משנה עצמאיים אחרים, אינה פוטרת בהכרח את הגוף המזמין את העבודה מאחריות ישירה למילוי הוראות דיני העבודה לגבי אותם עובדים אך יש להקפיד הקפדה יתרה על תיחום זהויותיהם הנפרדות של מזמין השירות לקבלן. יחד עם זאת, כאשר במהלך הקשר, התנהלו הצדדים כמי שאין ביניהם יחסי עובד - מעסיק, הנטל להוכיח שהתקיימו יחסי עובד -מעסיק מוטל על מי שטוען להתקיימותם בדיעבד...
"משרת אמון" - תשלום שעות נוספות:
גד באום עבד בחברה כקצין ביטחון כ-16 שנים עד הגיעו לגיל הפרישה. בתביעתו טען, כי היה עובד בחברה במשכורת חודשית ועבד שעות נוספות באופן קבוע והנ"ל לא שולמו לו. החברה טענה, כי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, לא חל עליו, היות ומשרתו הינה "משרת אמון" שבמסגרתה הוא אף לא נדרש בהחתמת שעון נוכחות ובפיקוח יומי.
לאור הראיות שהוצגו על ידי גד באום, בית הדין פוסק, כי משרתו לא הייתה משרת אמון שכן אין מדובר בתפקיד ניהולי. עבודתו כקצין ביטחון אינה מהווה משרת אמון או משרה שלא ניתנת לפיקוח והחברה היתה יכולה לדרוש ולוודא כי נעשה דווח בתחילת יום העבודה ובסיומו במשך כל שנות עבודתו.
בית הדין מוסיף, כי על פי ההלכה הפסוקה גם אם עובד הוא עצמאי בעבודתו בכל הנוגע לשעות העבודה והפסקותיו ואין למעסיקתו כל עניין לפקח על עבודת העובד אלא רק שיבצע את העבודה ויעמוד במשימותיו, ללא קשר לשעות עבודתו, הרי שגם אז אין להסיק כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על העובד אלא שיש לבדוק אם ניתן היה לפקח על עבודת העובד.
בנסיבות המקרה, מגיע בית הדין למסקנה, כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על התובע ולכן הוא זכאי לתשלום עבור עבודה בשעות נוספות כחוק.
(סע"ש 16795-12/18)
תשלום נסיעות לעובד שעבד בשבת ו/או בחג:
בהסכם הקיבוצי הכללי להחזר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה במשק הפרטי וצו ההרחבה שהוצא מכוחו ומחיל את הוראותיו על כלל העובדים במשק הפרטי נקבע, כי כל עובד הזקוק לתחבורה, כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להחזר השתתפות ממעסיקו בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה, עד המקסימום שנקבע (22.60 ₪), בעד כל יום עבודה בפועל, שבו השתמש העובד בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.
עוד נקבע בהסכם ובצו, כי הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה ("חופשי-חודשי").
אין הוראה בהסכם או בצו, המתייחסת לעבודה בשבת או בחג (ימים שבהם אין תחבורה ציבורית), אך נקבע בפסיקה, כי "כרטיס נסיעה מוזל בתחבורה ציבורית בימי חול אינו מספק עלויות נסיעה בשבת ובחג, ולכן, על המעסיקים לספק היסעים או לכל הפחות לממן נסיעות לעבודה וממנה בשבתות ובחגים, וזאת עד לשיעור המקסימלי כנקוב בצו ההרחבה לעניין השתתפות המעסיק בהחזר הוצאות נסיעה.
יודגש, כי הנ"ל אינו מצמצם או מבטל את חבויות או זכויות המעסיקים כמפורט בצווי ההרחבה הענפיים (שמירה וניקיון).
_________________________
מידע כללי...
המחלקה לאכיפה ובקרת זכויות עובדים של החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ, מבצעת הליכי ביקורת ואכיפה מקיפים לצורך עמידתן של הרשויות המקומיות בהוראות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב 2011.
לעתים המחלקה נתקלת במקרים בהם קבלנים לא עומדים בהוראות החוק, ומשכך, נשקפת חשיפה לרשויות בהתאם להוראות הדין.
כפועל יוצא מזה, פועלת המחלקה מול הקבלנים עד למיצוי הביקורת במגוון אפיקים לרבות באמצעות הטלת סנקציות, הקפדה על תשלום מלוא שכרם וזכויותיהם של העובדים ומזעור החשיפה של הרשויות כאמור.
נשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה במוקד הטלפוני 03-5046070 או 5544*
או במייל moked@malab.co.il
שעות פעילות המחלקה: א'-ה' 8:30-16:30
