בקרוב יתקבל פטור
נדחתה תביעת שכר עבור שעות בהן המאובטח ישן:
התביעה: התובעים הועסקו אצל הנתבעת - קבלן שירותים בתחום השמירה, המעניק שרותי שמירה ואבטחה למוסדות שונים.
התובעים הוצבו במהלך תקופת העסקתם בין היתר לביצוע משימת אבטחת אישים, בה נדרשו להיות צמודים לאישיות מאובטחת החל משעת תחילת המשמרת בשעות הבוקר ועד לשעת חזרת המאובטח לביתו, או לחדרו בבית המלון.
לתובעים שולם שכר שעתי החל משעת בוקר בה החלה משמרת בפועל ועד לחצות, גם במקרה בו המאובטח פרש לביתו עוד לפני חצות. במקרה בו המאובטח הגיע לביתו לאחר חצות, שולמו שעות נוספות עד לשעה בה בפועל הגיעו המאבטחים לדירה.
התובעים טענו שהם זכאים לשכר עבודה נוסף בגין השעות מחצות הלילה עד שעת תחילת המשמרת הבאה, מאחר שהם נדרשו להישאר בדירה או בחדר המלון. בנוסף טענו שהם זכאים לתמורה בגין שעות נוספות במשמרת העוקבת כבר החל מהשעה הראשונה לאותה משמרת.
האישום: התובעים דרשו להכיר בכל שעות הנוכחות שלהם כשעות עבודה, גם כאשר ניתנה להם אפשרות לישון באתר השמירה.
פסק הדין: התשלום הקבוע שקיבלו המאבטחים עבור המשמרת כלל גם תמורה בגין הכוננות, מעצם העובדה שהתשלום היה קבוע עד לשעת חצות, וללא תלות בשאלה האם בפועל בוצעה העבודה עד לשעה זאת. לפיכך, מאחר שבשעות השהייה בדירה לא בוצעו משימות המהוות את מהות העבודה שהיא ליווי צמוד למאובטח, ובפועל לא היו כלל אירועי חירום בגללם נדרשו המאבטחים לצאת מהדירה והם היו חופשיים לעשות בדירה כרצונם בכפוף למוכנות לקריאה, ולא נדרשו לישון בבגדי עבודה, נפסק שאין הצדקה לראות בשעות בהן שהו בדירה כשהם מוכנים לקריאה, אך בפועל ישנו, כ"שעות עבודה". לציין, כי עבור המוכנות לקריאה באותן השעות והשהייה בדירה, שולמה תמורה בעצם תשלום שכר קבוע למשמרת, אשר מבטא שעות עבודה בשעות נוספות עד חצות, גם כאשר שעות העבודה הסתיימו קודם. בית הדין דחה את התביעה במלואה.
מעסיק ששוחח בטלפון בזמן עריכת השימוע, ישלם פיצוי לעובד:
התביעה: התובע עבד כבקר הסעות ילדים בחברה המספקת פתרונות בתחומי ניהול ארגון ומערכות, לרבות, שירותי תמיכה ובקרה.
ביום 8.2.2018 נערך לעובד שימוע. ביום 12.2.2018 קיבל העובד מכתב פיטורים בו נאמר כי פיטוריו יכנסו לתוקף החל מ 13.3.2018.
האישום:
- שימוע לא תקין, דבר שיכול להעיד על כוונה תחילה לפיטורים - זומן טלפונית לפגישה במשרד ללא הכנה מראש וללא ידיעה מה מטרתה. מנהלו הישיר לא נכח בשימוע רק המנהל הבכיר. המנהל הבכיר קיבל וקיים שיחות טלפון לאורך השימוע.
- הפליה מחמת גיל (בן 65), ולא בשל שינויים ארגוניים כפי שנאמר לו.
- התעמרות/התנכלות, דיבור מזלזל, צעקות, ניכור לעומת עובדים אחרים.
פסק הדין: בית הדין לעבודה דחה את טענת העובד לאפליה מחמת גיל. בית הדין שוכנע כי פיטורי העובד נבעו משיקולים ענייניים ולא משיקולי גיל. בית הדין לעבודה דחה את טענת העובד להתעמרות בעבודה. יחד עם זאת, תכלית השימוע לא התקיימה בעניינינו. דרך קבלת ההחלטה לפטר את העובד לקתה בפגם מהותי. - העובד לא קיבל זימון רשמי לשימוע. לא נמסרו לו הנימוקים להחלטה לפטרו.
- מנהלו הישיר של העובד לא נכח בשימוע אלא רק מנהלו הבכיר, ולכן העובד לא יכול היה להביע ולהגיב לטענות שהופנו אליו ע"י מנהלו הישיר ולשכנע את המנהל הבכיר לשנות את עמדתו.
- במהלך השימוע לא הוצגו נימוקים לפטרו בשל מקצועיותו או התנהלותו מלבד סיבת הצמצומים. כשהעובד שאל כיצד הוחלט מי מהעובדים יפוטר לא נענה בתשובה עניינית הנוגעת לאיכות עבודתו.
- כשהעובד טען בשימוע כי פיטוריו נובעים מיחסיו עם מנהלו הישיר, השיב המנהל הבכיר כי פיטוריו אינם נשקלים על רקע זה אלא רק על רקע ארגוני בלבד.
- בשיחת השימוע המנהל הבכיר ענה למספר שיחות טלפון, התנהלות שלא מכבדת אף אדם שעומד להיות מפוטר על אחת כמה וכמה עובד אשר מפוטר בסמוך לגיל פרישתו ובעל חשש אמיתי לעתיד פרנסתו.
כל אלה מעידים על כך שההחלטה לפטר את העובד נתקבלה עוד טרם השימוע. מדובר בהתנהלות המצביעה על חוסר פניות וחוסר כנות להליך השימוע. חלו כשלים ופגמים מהותיים בהליך השימוע, ועל כן על המעסיקה לפצות את העובד.
בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן:
בפסק הדין שבו נקבעה "הלכת התאמה", הבהיר בית הדין הארצי לעבודה שהיקף החובה המוטלת על מזמין השירות לערוך לעובד קבלן שימוע תלוי בנסיבות המקרה.
לעניין זה לבחון את תפקידו של עובד הקבלן, משך הצבתו אצל מזמין השירות, הסיבות לסיום הצבתו והשלכותיהן, והאפשרות שבעקבות סיום ההצבה גם יסיים עובד הקבלן את עבודתו אצל המעסיק.
משכך, לא תמיד תחול על מזמין השירות החובה לערוך שימוע לעובד קבלן לפני שתופסק עבודתו (כל מקרה לגופו), אך הוא תמיד יהיה מחויב להציג בפני עובד הקבלן הסברים לדרישה להפסיק את עבודתו ולאפשר לו את זכות התגובה.
עובד בבידוד יוכל לנצל ימי מחלה על חשבון תקופת הבידוד:
בהסכם שנערך בין האוצר להסתדרות הוחלט כי המדינה תממן את שכר העבודה של עובדים בבידוד שאין להם מכסת ימי מחלה, אולם החל מהיום הרביעי ואילך יהיו זכאים רק ל-70% שכר.
התשלום עבור ימי מחלה יהיה בהתאם לקבוע בחוק, קרי, ללא תשלום שכר על היום הראשון, 50% משכר העבודה הרגיל עבור היום השני והשלישי, והחל מהיום הרביעי ואילך יהיה זכאי העובד לתשלום שכר עבודה מלא. המדינה והמעסיקים יחלקו את עלות הבידוד הנותרת שווה בשווה. כמו כן, וכמענה לעובדים שאין להם בצבירה מכסת ימי מחלה, סוכם כי לא תהיה להם זכאות לשכר עבודה עבור היום הראשון, אך יהיו זכאים ל- 50% מהשכר על היום השני והשלישי, ו-70% החל מהיום הרביעי והלאה. תשלום זה ימומן במלואו על ידי המדינה.
חלה על העובד חובת דיווח באתר משרד הבריאות בנוגע לכניסה ולשהות בבידוד, והמעסיק יסייע לעובד בהגשת הדיווח על מנת לממש את הזכאות.
