בקרוב יתקבל פטור
בית הדין לעבודה הקפיא פיטורים של עובד אשר הפר בידוד ופוטר, למרות שכבר גויס לו מחליף:
התביעה: העובד הועסק במפעל כימיקלים במשך כ-30 שנה. ב-29 במרץ 2020 פרסם משרד הבריאות שחולה קורונה מאומת שהה במקום ובמועד מסוים, והנחה את כל מי ששהה במקום בטווח השעות האמור להיכנס לבידוד בהתאם להנחיות. מאחר שהעובד שהה במקום באותו היום, הוא הודיע למעסיק שעליו לעזוב את המפעל מידית ולשהות בבידוד ביתי למשך שבועיים. בין הצדדים סוכם שהעובד ימשיך לעבוד מביתו, וימים אלו הוכרו כימי עבודה מלאים. לטענת העובד, לאחר כניסתו לבידוד ניסה לברר באילו שעות שהה חולה הקורונה המאומת באותו מקום, וכך התברר לו שכלל לא מדובר באותן שעות ושהוא אינו נדרש לשהות בבידוד. בעודו עובד מהבית, טען שהתגלתה בעיה קריטית במערכת הבקרה במפעל שלדבריו עיכבה התקדמות בפרויקט חשוב שבאחריותו. כך שבשעות הלילה, הגיע העובד למפעל, מבלי להחתים כרטיס נוכחות ומבלי לדווח על הגעתו למפעל לממונים עליו. המעסיק טען מנגד שהתקלה שמתאר העובד לא הייתה התרחשה בפועל, ואף אילו התרחשה, היא לא הייתה דחופה עדי כדי כך באופן שתצדיק הגעה למפעל בשעת לילה מאוחרת. בעקבות האמור, קיבל העובד למחרת הודעה שהוא מוצא לחל"ת למשך שבועיים, זאת לאור הפרת חובת הבידוד, ובהמשך נמסר לו זימון לשימוע לפני פיטורים בו צוין שהוא הפר בידוד תוך הפרת צו משרד הבריאות, והגיע למפעל מבלי שנתבקש לכך ומבלי שדיווח על כך. עניין זה מבחינת החברה, כך נכתב בזימון, מהווה הפרת אמון חמורה.
האישום: השימוע היה נראה כ"טקס", מבלי לברר את השאלות הרלוונטיות ומבלי לאפשר לעובד זכות טיעון ביחס לכך.
החלטה: בית הדין התרשם שהמעסיק נמנע במהלך השימוע מלהציג בפני העובד את השאלות שייתכן שמענה העובד עליהן היה שופך אור נוסף על המקרה. נראה היה שהעובד סבר בזמן אמת שעליו לפעול כדי לפתור תקלה שאיימה על פרויקט שבאחריותו, זאת לאחר שמיצה אפשרויות לפתרון התקלה מרחוק ומבלי לצאת מהבית. לאור האמור, בית הדין נתן צו זמני המונע את הודעת הפיטורים לתוקף, ואוסר כל פגיעה במעמד העובד, ובכלל זה איוש משרתו עד למתן החלטה בתביעה העיקרית.
מעסיק רשאי לאסור על עובד "הכנסה צדדית":
התביעה: העובד הועסק במד"א, והחל ללמוד משפטים במכללה. הוא סיים תואר ראשון וקיבל אישור מיוחד ממעסיקו לצאת לשנת התמחות. לאחר שתהליך הסמכתו הסתיים, החל לעבוד כעורך דין עצמאי במקביל לעבודתו במד"א.
מנהל אגף ארגון ומנהל במד"א פנה אל העובד, והודיע לו כי לאור עיסוקו הנוסף כעורך דין, עליו להגיש בקשה להיתר לעבודה נוספת, בהתאם לנהלי מד"א. העובד הודיע בתגובה שהוא מתנגד לדרישה להגיש בקשה כזו בנימוק שהיא מנוגדת לזכותו החוקתית לחופש העיסוק. מנהלו של העובד שלח לו מספר תזכורות על כך שעליו להגיש בקשה לעבודה נוספת, תוך התראה שאם לא ינהג כך יזומן לוועדת משמעת, ושלא עשה כך, בסופו של דבר הוחלט על פיטוריו.
האישום: העובד טען שהמעסיק אינו רשאי לבסס החלטה על פיטורים בשל סירובו להגיש בקשה להתיר לו עבודה נוספת, מאחר שמדובר בפגיעה בחופש העיסוק.
פסק הדין: בית הדין העביר ביקורת על התנהלותו של העובד בהתנגדותו העיקשת להגיש למעסיק בקשה להיתר לעבודה נוספת. זאת על אף ההצעות החוזרות של המעסיק לבטל את הליכי הפיטורים, אם רק יואיל העובד להגיש את הבקשה בהתאם לנהלי הארגון. בנוסף, מוטלת על העובד חובה למנוע מצב בו בתקופת העבודה הוא ייתן עדיפות למשימות הנוגעות לעיסוק אחר. נפסק שמעשיו אלה של העובד מהווים חוסר תום לב ביחסי עבודה, "שכן הם מבטאים זלזול באינטרסים הלגיטימיים של המעסיק מתוך עמדה של 'אני ואפסי עוד', מבלי להבין שהגם שכעובד נתון לו חופש עיסוק, גם למעסיק זכויות חוקתיות ואינטרסים לגיטימיים".
בעקבות כתב אישום של משרד העבודה, ניתן גזר דין פלילי בסך 350,000 ₪ לחברה שהפרה זכויות עובדים ואף פעלה ללא רישיון כקבלן שירות בענף הניקיון:
בעקבות חקירה שניהל האגף הפלילי במנהל הסדרה ואכיפה של חוקי עבודה, הורשעה חברת ניקיון בהפרת זכויות עובדים.
החברה הורשעה בעיסוק כקבלן שירות בתחום הניקיון ללא רישיון, כנדרש בחוק. זאת לאחר שרישיון מסוג זה שהחזיקה נשלל, ומכאן שפעלה ביודעין בניגוד לחוק.
כמו כן, הורשעה בניכוי כספים לעובדים ללא העברתם ליעדם.
לדברי כבוד השופטת שרון אלקיים בגזר הדין: "על מנת להבטיח את הזכויות הבסיסיות של כל עובד המועסק באמצעות קבלני כוח אדם יש צורך בהקפדה על דרישות החוק ובכללן, הדרישה לקבלת רישיון טרם העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם".
בגין עבירות אלו על חוק הגנת השכר וחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם נגזר על החברה קנס פלילי בסך 350 אלף ש"ח.
בנוסף, התחייבה החברה להימנע מביצוע עבירות אלו במשך תקופה של 3 שנים.
מועד תחילת העסקה וחישוב משכורת של עובד חודשי
כאשר מועד תחילת העבודה של עובד הנו בראשון לחודש והיום הראשון לחודש הנו שבת, הרי שאף שאין מדובר ביום עבודה והעובד התייצב לעבודתו ביום ראשון, קרי, בשני לחודש, הרי שיחסי העבודה בין הצדדים קיימים החל מהראשון לחודש, קרי, מאותו המועד, שהוסכם עליו, מלכתחילה.
בפסק הדין ישראל בר אדון ואח' נ' שמחה ג'רד נפסק: "אם שניים קובעים כי ביום ראשון לחודש מסוים יתחיל האחד בעבודתו אצל השני, ואותו יום ראשון לחודש נופל בשבת או ביום חג, ברור שאין לצפות להתייצבותו לעבודה בשבת או בחג, אלא למחרת היום. העבודה בפועל מתחילה, במקרה כזה, ביום השני לחודש, אך יחסי עובד ומעסיק קיימים כבר החל מהיום הראשון לחודש."
נשאלת השאלה, מה יהיה התשלום לו יהיה זכאי עובד במשכורת חודשית במקרה כזה, או במקרים אחרים בהם החל העובד לעבוד במהלך החודש?
הואיל ואין הוראה בחוק לעניין חישוב משכורתו של עובד חודשי שלא עבד במשך חודש מלא, הרי שישנן שתי אפשרויות לחישוב: 1. חלוקת משכורת חודשית במספר ימים קלנדרי בחודש והכפלת ערך היום הקלנדרי שהתקבל בתקופת העבודה, הכוללת את הימים ששי ושבת; 2. חלוקת משכורת חודשית במספר ימי העבודה והכפלת ערך יום העבודה שהתקבל במספר ימי העבודה שעבד העובד באותו החודש.
