בקרוב יתקבל פטור
שומרים על הזכות שלכם לדעת
1. נדחתה תביעת מעסיק לחיובו של עובד בעלות הכשרה אשר עזב בתקופת ההתחייבות:
העובד הועסק כמאבטח בחברה המספקת שירותי שמירה לגופים שונים, אשר השתתף בהכשרה ביטחונית מיוחדת בת 23 ימים.
עם תחילת עבודתו, חתם העובד על חוזה עבודה שכלל סעיף המחייב בהחזר עלות ההכשרה בהתקיים התנאים הבאים: "ההסכם הנו לתקופה בלתי קצובה. עם זה, אני מתחייב שלא להתפטר ו/או לגרום לפיטורי בתקופה של 18 החודשים הראשונים לעבודתי. היה ואעשה זאת או אגרום לכך, תקוזז עלות הנזק שנגרם לחברה, מכל סכום המגיע לי ו/או אחזיר ו/או אשלם לחברה, זאת בנוסף לכל סכום האמור בהסכם זה ומבלי לגרוע מכל סעד העומד לחברה על פי דין, כפיצויים קבועים ומוסכמים מראש, את הוצאות קליטתי ועלות הכשרתי של עד 16,000 ₪".
לעניין זה, בית הדין הארצי לעבודה פסק בחודש נובמבר 2015 )ע"ע 38834-10-10( שתוקפה של התחייבות חד צדדית של העובד לתקופת עבודה מינימלית, וכן תוקפה של הוראה המחייבת את העובד להשיב למעסיק את עלות הכשרתו המקצועית, מותנה באיזון אינטרסים ראוי בין זכותו של העובד לחופש העיסוק לבין אינטרסים לגיטימיים של המעסיק המצדיקים את הגבלתו - עמידה במבחני סבירות ומידתיות.
במסגרת הדיון, ועל מנת שבית הדין יכריע בשאלה אם יש לחייב את העובד בעלות ההכשרה ובפיצוי מוסכם, נדרש תחילה בית הדין להכריע במחלוקת אחרת שנתגלעה בין הצדדים, האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות? הכרעה זו נדרשה מאחר ועל פי חוזה העבודה, כדי לחייב את העובד בתשלום פיצוי כספי, על החברה להוכיח שהעובד התפטר או גרם לפיטוריו.
בית הדין ציין בהחלטתו, כי החברה לא הרימה את הנטל להוכיח שהציעה לעובד הצעות עבודה קונקרטיות - "להתרשמותי, לחברה לא היה רצון אמיתי וכנה להמשיך ולהעסיק את העובד בפרויקטים נוספים. בנסיבות מקרה זה, אף לא הוכח בפניי כי העובד הוא שהוביל לפיטוריו, בפרט שעה שהוא שב והביע את רצונו להמשיך ולעבוד בחברה בשיחות השונות אותן ניהל עם נציגי החברה".
בית הדין קבע כי החברה לא הוכיחה שמתקיימים התנאים הקבועים בחוזה העבודה על מנת לחייב את העובד בעלות ההכשרה ובפיצוי מוסכם.
2. עובד שהועסק כמאבטח פוצה לאחר שפוטר בזמן ובעקבות שירותו במילואים:
עובד שהועסק כמאבטח במלון באזור תל אביב. עיקר טענותיו היו לכך שפוטר בזמן ששירת במילואים ובעקבות שירותו במילואים. לדבריו, בחירתו לתפקיד מאבטח נעשתה לאור הרקע הצבאי שלו וכישוריו, והממונה עליו היה מרוצה מעבודתו והשמיע באוזניו תשבחות בגין עבודתו. כמו כן, הובטח לו אופק קידומי, אולם הבטחות אלה נגדעו ברגע אחד, עת החליטה המעסיקה לפטרו ממניעים פסולים ותוך אפליה ברורה רק משום יציאותיו למילואים. המעסיקה מצידה דחתה את טענות העובד וטענה כי טענותיו שונות מהמציאות כפי שארעה וכי העובד נהג בחוסר תום לב כלפיה וכלפי נציגיה תוך שהוא נמנע מלהציג מסמכים ואסמכתאות להוכחת זימונו למילואים, על אף דרישותיה החוזרות והנשנות. בנוסף טענה כי לא פיטרה את העובד, אלא הוא התפטר היות וזנח את מקום העבודה, כנראה כחלק ממדיניותו של העובד להעדר ממקום העבודה, בין היתר כדי לשקוד בלימודיו ולהימנע מהכשרות מחייבות. לאור האמור, הגיש העובד תביעה בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, השבת הודעה מוקדמת שקוזזה משכרו האחרון ותשלום הודעה מוקדמת שלא שולמה לו, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובהעדר שימוע וכן השבת קיזוז משכרו בגין ציוד.
בית הדין קבע כי העובד פוטר וכי בפיטוריו נפל פגם שיש בו כדי להפר את הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. כמו כן, נקבע כי יש לפצות את העובד בסך של 2000 ₪ בגין הפרה זו, אך יתר רכיבי התביעה נדחו. בית הדין הוסיף, כי מן הראוי להדגיש את חובתו של עובד הנקרא לשירות מילואים - מיד עם קבלת הצו, להודיע למעסיקו אודות הזימון למילואים ולהמציא למעסיק את מלוא הנתונים על משך השירות הנקוב בצו, הן מכח הוראות החוק והוראות קבע אכ"א והן מכוח חובת תום הלב, כדי לאפשר למעסיק להיערך ולכלכל את צעדיו בתקופת שירות המילואים של העובד.
3. זכות לביטוח פנסיוני חובה -"פנסיה":
למעסיק חובה לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני. כלומר, על המעסיק לנכות ולהפריש את השיעור הקבוע בחוק משכרם של העובדים, ולהעבירו לגוף הפנסיוני שנבחר ע"י העובדים.
על פי צו ההרחבה לפנסיה חובה, הנ"ל חל לגבי עובד שמלאו לו 21 שנה, ולגבי עובדת שמלאו לה 20 שנה.
תקופת הזכאות:
במקרה שהעובדים התקבלו לעבודה וכבר יש להם ביטוח פנסיוני - יהיו זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומם הראשון בעבודה, כלומר לא תחול עליהם תקופת המתנה כלשהי לפני שיבוטחו על-ידי המעסיק. המעסיק רשאי לבצע את ההפרשות רטרואקטיבית, לאחר השלמת שלושה חודשי עבודה אצל המעסיק, או בתום שנת המס (לפי המועד המוקדם מבניהם).
במקרה שהעובדים לא היו מבוטחים בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתם - הזכאות תחל רק לאחר שחלפו 6 חודשים מהיום בו התחילו את עבודתם.
בענף השמירה: עובד יבוטח בקרן פנסיה מקיפה המאושרת על ידי משרד האוצר, או קופת תגמולים לקצבה, לאחר השלמת חודש עבודה (קלנדרי) אצל המעסיק או בתום שנת המס לפי המועד המוקדם מביניהם.
בענף הניקיון: עובד יבוטח מהיום הראשון לעבודתו.
בחירת הגוף הפנסיוני:
העובדים זכאים לבחור את סוג הגוף הפנסיוני שבו יבוטחו (כלומר: קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים), את הגוף הפנסיוני המסוים שאליו יועברו ההפרשות ואף את אפיק ההשקעה של הסכומים שנצברו לזכותם.
מועד העברת הכספים לגוף הפנסיוני:
על המעסיק להעביר את הכספים שנוכו (הן חלקו של המעסיק והן חלקם של העובדים), לגוף הפנסיוני שבחרו העובדים, במועד המוקדם מבין אלה: תוך 7 ימי עסקים מיום תשלום השכר או תוך 15 ימים מתום החודש שעבורו הופרשו הכספים.
4. פיצויים למעסיקים ששילמו שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה במבצע "שומר החומות" - קישור לתקנות:
ביום 15.6.2021 פורסמו ברשומות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"א-2021. הוראת השעה מסדירה מתן פיצוי למעסיקים לאור המצב הביטחוני בתקופת מבצע "שומר החומות", מיום 10.5.2021 ועד ליום 21.5.2021.
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"א-2021
