יש לך שאלה?
בקרוב יתקבל פטור

מידעון היחידה - גיליון 9


1. צו ההרחבה לפנסיה פוטר מהשלמת פיצויי פיטורים [ע"ע 35757-07-19]:

במסגרת ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב, טען המעסיק שבית הדין האזורי שגה בפסיקתו לתשלום פיצויי פיטורים, מאחר שלפי צו ההרחבה הכללי בדבר פנסיה חובה במשק חל הסדר מכוח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, לפיו ההפקדות באות במקום פיצויי הפיטורים.

בית הדין הארצי קיבל את טענת המעסיק, מאחר שבהתאם לסעיף 7 לצו ההרחבה, תשלומי מעסיק למרכיב הפיצויים בשיעור 6% מהשכר המבוטח באים במקום חובת תשלומם של 72% מפיצויי הפיטורים שחב המעסיק לעובד "בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה". הפקדה למרכיב פיצויים בקופת גמל של 2.33% מהשכר המבוטח תבוא לפי סעיף 9 לצו ההרחבה, יחד עם ההפקדה המתחייבת (6%), במקום מלוא השכר המבוטח - בתנאי שהמעסיק הודיע על כך בכתב לקרן הפנסיה ולעובד.

מהדיון בתיק עלה כי המעסיק הפקיד לקרן הפנסיה משכר היסוד של העובד סכומים בשיעור של 8.33% (החל מ 2014), ובהודעה על תנאי העבודה שנמסרה לעובד אף צוין במפורש שתשלומים אלה באים במקום פיצויי פיטורים - "בנסיבות אלה יצא המעסיק ידי חובתו לעניין פיצויי פיטורים בגין שכר היסוד ששולם בתקופה שמחודש נובמבר 2014 ואילך".

 

2. העסקת חיילים:

העסקתו של חייל מותרת כהעסקת כל עובד אחר (למעט במקרה של העסקת עובדים זרים), ואינה מחייבת את המעסיק לדאוג להיתר או אישור כלשהו לצורך העסקתו.
צה"ל, הוא שמחייב את החייל הרוצה לעבוד בתקופת השירות לבקש אישור לשם כך, וזאת מתוקף הכללים החלים בצבא ולא מכוח דיני עבודה.

חייל, כמו כל עובד, זכאי לכל הזכויות הנובעות מדיני המגן של משפט העבודה, לרבות תשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, חופשה שנתית, מחלה, דמי חגים, הבראה, נסיעות וכד' ולרבות החלת הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה.

יחד עם זאת, חיילים בסדיר, המועסקים כשכירים, פטורים מתשלום מס בריאות, אך על המעסיק לקזז משכרם דמי ביטוח לאומי בלבד.

בכל הנוגע להפרשות סוציאליות, נקבע בחוק פנסיה חובה, כי חל פטור מהפרשות לפנסיה עת מדובר במי שטרם מלאו לו - באישה 20 שנים ובגבר - 21 שנים. קרי, מעסיק יהיה פטור מהפרשות, כל עוד לא מלאו 20 שנים לחיילת המועסקת על ידו או 21 שנים לחייל המועסק על ידו. עם הגיע העובדים לגילאים האמורים, ובתנאי שמלאו להם 6 חודשים במקום העבודה (תלוי בענף ו/או בצו ו/או בהסכם קיבוצי כאמור), אז תקום חובת המעסיק להפריש גם עבור עובדים אלה לפנסיה כחוק.


3. יוזמת עובד ליציאה לחופשה:

נקבע בחוק חופשה שנתית כי:  

"(א) החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת...
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד שיבחר ויום אחד נוסף באחד הימים המנויים בתוספת ("יום בחירה") ובלבד שהודיע על כך למעסיקו 30 ימים מראש לפחות".
כלומר, קביעת לוח המועדים שבהם יצאו עובדים לחופשה היא מסמכויות המעסיק. יחד עם זאת, בדרך כלל, יש להפעיל סמכות זו תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו, אך בסופו של דבר המעסיק הוא זה שמאשר חופשות או קובע את מועדן, זאת למעט יומיים בשנה, שבהם רשאי העובד לצאת ליום חופשה בלא שיידרש להסכמת המעסיק וזאת בתנאי שהודיע למעסיקו חודש ימים מראש.
לעתים המחלקה נתקלת במקרים בהם קבלנים לא עומדים בהוראות החוק, ומשכך, נשקפת חשיפה לרשויות בהתאם להוראות הדין.
כפועל יוצא מזה, פועלת המחלקה מול הקבלנים עד למיצוי הביקורת במגוון אפיקים לרבות באמצעות הטלת סנקציות, הקפדה על תשלום מלוא שכרם וזכויותיהם של העובדים ומזעור החשיפה של הרשויות כאמור.
נשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה במוקד הטלפוני 03-5046070 או 5544*
או במייל moked@malab.co.il
שעות פעילות המחלקה: א'-ה' 8:30-16:30

יכול לעניין אותך גם